בחזרה לבית הספר היסודי

יש דברים שכולנו זוכרים מהילדות. אנחנו זוכרים את הטעם של קרטיב ענבים בקיץ על הים, הרבה לפני שהמחיר שלו עלה על שני שקלים, אנחנו זוכרים איך פעם במקום לשחק עם הטלפון הנייד היינו משחקים בקלאס ובגומי ובמקום לשחק באבלס במחשב היינו משחקים בגולות על החול.

בין שלל הדברים שכולנו זוכרים מבית הספר היסודי נמצא כמובן גם לוח גיר גדול שהיה נתלה בכל כיתה. היום את לוחות הגיר האלו, שעברו לשמש כפריט עיצובי יפה בבתי קפה, מסעדות ובמקומות רבים נוספים, מחליפים לוחות לבנים בוהקים עם טושים נמחקים במהירות.

מה עוד אתם זוכרים מבית הספר היסודי?

לצד לוח גיר שעליו היינו מקשקשים באמצעות גירים צבעוניים ומקווים שהמורה לא תתפוס אותנו כותבים על הלוח "שליף" ומוחקים כדי שהיא לא תשים לב, זכורים לנו המחברות החומות המסורתיות עם עטיפת הקרטון הדקיקה. היום את המחברות האלו מחליפות מחברות ספירלה עם דמויות כמו דורה ויובל המבולבל ולפעמים אפילו לאפטופים שאליהם צמודים ילדים מכיתה א' ועד כיתה י"ב.

דבר נוסף שכולנו זוכרים הוא את ההרקדות בימי שישי או בהפסקות הפעילות – אותה הפסקה ארוכה במיוחד שהתקיימה פעם בשבוע. היום כבר אין הרקדות של ריקודים כמו "עוד לא אהבתי די" ו"פופקורן", אבל כולנו זוכרים איך הסתדרנו בשורות כמו חיילים והדגמנו ריקודי שורות מה הם.

ומה עוד אתם זוכרים מבית הספר היסודי? כולנו זוכרים שפעם הצלצול לא היה צלצול מנגן כמו רינגטון בטלפון. היה לנו צלצול פעמון פשוט שנשמע כמו אזעקה יותר מאשר כמו צלצול לתחילת או לסיום השיעור. מה שלא השתנה הוא המנטרה הקבועה של המורות – "תלמידים! הצלצול הוא בשבילי!".

יש עוד הרבה דברים שכבר לא קיימים היום. ביניהם שקיות הברד הקפוא בקפיטריה של בית הספר, אוטו גלידה שעומד בסוף כל יום בכניסה לבית הספר ומוכר גלידות טעימות במחירים מופקעים, תלבושת אחידה שמורכבת ממכנסיים כחולים וחולצה מכופתרת, צבעי פנדה, פינות קישוט, ועדת חגים ועוד אינספור פריטים קטנים.

מה שבטוח, הפריטים האלו – מהתלבושת האחידה ההיא ועד לוח גיר קלאסי עדיין נמצאים בזכרונות שלנו כמבוגרים והם חלק בלתי נפרד מהילדות שלנו.

הדור של היום לא זוכר

הדור של היום לא מכיר את הפריטים הקטנים האלו. זה דור של לאפטופים, של ספרי לימוד בהשאלה, של מחברות מעוצבות ושל לוחות מחיקים שאי אפשר להטביע עליהם את חותמך.

כל הפריטים האלו ועוד הרבה אחרים נמצאים היום כפריטים לאספנים בלבד או זוכים לעיצוב מחודש בתור חפצים לבית או לעסק, בתור פריטים לאספני וינטאג' ובעיקר – בתור זכרונות שלנו מהילדות.

פורסם בקטגוריה בלוג פרספקס, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.